משנה תורה, מצוות לא תעשה קע״ה

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

175 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מלאכול שרץ העוף. והוא אמרו יתעלה במשנה תורה כל שרץ העוף וגו'. ולשון ספרי כל שרץ העוף הוא מצות לא תעשה. ומי שאכל מהם לוקה. ראה, שם:

175 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לאכול חגב טמא שנ' כל שרץ העוף טמא הוא לא יאכל:

175 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְהֶחָגָב בְּנוּדָם.

1 שלא לאכול שרץ העוף, שנאמר "כול שרץ העוף, טמא הוא לכם" דברים יד,יט.

175 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לאכול שרץ העוף דכתיב כל שרץ העוף ויקרא י״א:כ׳

175 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, כְּגוֹן הַזְּבוּבִים וְהַדַּבּוּרִים וְהַצְּרָעוֹת וְזוּלָתָן מִמִּינִין אֵלּוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים יד יט, וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף וְגוֹ' מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וְדַע כִּי מִפְּנֵי שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים וְהִזְכִּירָן בְּפֵרוּשׁ, לְפִי שֶׁהֵן מוּעָטִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בַּאֲרֻכָּה בְּסֵדֶר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי בְּמִצְוַת שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא מצוה קנז נִשְׁאֲרוּ כָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת בְּחֶזְקַת הֶתֵּר, הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לֶאֱסֹר שֶׁרֶץ הָעוֹף לְהוֹדִיעֵנוּ, שֶׁאֵינוֹ מִכְּלַל הַמֻּתָּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַסִּימָנִין שֶׁל טְהוֹרִים מְקֻבָּלִים וִידוּעִים הֵם לָנוּ. אוֹ נֹאמַר, כִּי מִהְיוֹת שֶׁרֶץ הָעוֹף מִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ הֻצְרְכוּ לְאָסְרָן בְּפֵרוּשׁ. וְהִנֵּה בְּסֵדֶר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יא יג אָמַר וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף, וְכָאן אָמַר וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, נִתְיַחֵד בָּהֶן לָאו, כִּי עוֹף וְשֶׁרֶץ הָעוֹף שְׁנֵי עִנְיָנִים חֲלוּקִין הֵם לְגַמְרֵי. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוֹת הַבָּאוֹת בְּאִסּוּר הַמַּאֲכָלוֹת, כָּתַבְתִּי מָה שֶׁעָלָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים בְּאִסּוּר טְרֵפָה מצוה עג, וְקָחֶנּוּ מִשָּׁם. דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין פ"ג. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאָכַל כַּזַּיִת מִשִּׁרְצֵי הָעוֹף אוֹ שֶׁאָכַל שֶׁרֶץ אֶחָד מִן הָעוֹף כֻּלּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ כַּזַּיִת, מִכֵּיוָן שֶׁאֲכָלוֹ כֻּלּוֹ, אוֹ שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת וַאֲפִילּוּ גָּדוֹל, חַיָּב מַלְקוּת. וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּבֵאוּר אִסּוּר שְׁרָצִים וְחֹמֶר אִסּוּר בְּרִיָּה, בְּסֵדֶר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, כִּי שָׁם מְקוֹמוֹ.